באופן אישי, מוצרים המנצלים את החי, נחשבים לבעייתים בעיניי. ובכך אני מכלילה גם מברשות העשויות משיער טבעי.
אבל בגדול, כשאומרים שנטולי אכזריות, הכוונה היא שלא מנסים את המוצרים על בע"ח. גם פה, יש דרגות שונות:
שחברת הקוסמטיקה מנסה על בעלי חיים.
שהחברה עצמה לא מנסה, אבל שוכרת חברה חיצונית.
שהחברה עצמה לא מנסה, לא שוכרת חברה חיצונית שתבצע את הניסויים עבורה, אבל כן משתמשת בחומרי גלם במוצריה, שנוסו על בע"ח.
נבהיר כי יש גם מצבים שהחברה לא מנסה, לא שוכרת, ולא משתמשת בחומרי גלם מנוסים, אבל כן משתמשת בשיער טבעי. באופן אישי, מכיוון שאני לא מאמינה באופן אוטומטי שהשיער נלקח מהחיה המדוברת בצורה הומנית, והעובדה כי אין אישור של מישהו חיצוני שיכול לאשר לי שכך הדבר, אני מעדיפה בשלב זה להימנע.
על סין:
לצערנו, החוק בסין מחייב שכל מוצר הנמכר בתחומה, חייב לקבל אישורים כמו בכל מקום אחר – אך אצלם, כדי לקבל את האישור הזה, חייבים לבצע ניסויים על בעלי חיים.
אין הדבר נכון לגבי מוצרים שמיוצרים בסין אך לא נמכרים שם. (כמו נגיד, כל חברות הקוסמטיקה בסגנון "וואו" ו"ביוטיקר" שאין ספק אפילו שהרבה ממוצריהם מגיעים משם, כמו רוב החברות שאני מכירה בעולם שמייבאות מהמזרח הרחוק).
על תאגידים:
כאמור, יש משהו ציני מאוד בכך שצרכניות קטנות שכמותי, פתאום מבינות באיזה עולם אנחנו חיות. מאק היו בסדר, ואז נרכשו על ידי התאגיד אסתי לאודר. (להבנתי, מאק כבר מוכרים היום בסין בין כה וכה) – שהוא תאגיד שכן מבצע ניסויים על בעלי חיים. פתאום התעוררתי למציאות הזו של תאגידי "רשע", שרוצים לקנות את כל העולם ולהשתלט עליו. נכון, נשמע מאוד אפוקליפטי ומאוד חוברת קומיקס. אולי התיאור שלי קצת מצחיק וקצת מוגזם, אבל זו המציאות.
מה אתן יכולות לעשות?
-לדעת. אני לא ידעתי שמאק הם לא כשרים, והאמת שדי הזדעזעתי לגלות שהם לא.
-מעבר לדעת מי לא בסדר, להחזיק רשימה מעודכנת בארנק, של חברות שאתן אוהבות, ברות השגה ושהן כן כשרות. מי לדוג'? ג'ייד, קרליין, אינגלוט הנהדרת והמומלצת בחום, אורבן דקיי, ניקס ועוד.
-להחליט שלפני שאתן קונות מוצר כלשהו, כמו מייקאפ, תבדקו חלופות שהן "כשרות". אם בכל זאת גיליתן שאין חלופה לסטודיו פיקס שלכן, אז בסדר. אבל לפחות תנסו.
-אתן מאפרות מקצועיות? שני הסעיפים הבאים נכונים עוד יותר לגביכן, למרות שרלוונטיים לכולם:
אני לא מצפה מאף אחת שתקום ותזרוק את מלאי האיפור שלה. בטח שלא את מברשות האיפור היקרות, אפילו לא של מאק, וגם לא של חברה שהייתה בסדר והיום כבר לא. הרעיון הוא לקדם מי שכשר עכשיו. אם תזרקו, לא עשיתן שום דבר מלבד ביזבוז.
אבל, אתן כן יכולות להתחיל, מעכשיו, להעביר את מרבית המשקל של האוסף שלכן על מוצרים כשרים.
מעבר לכך, אם בא לכן להיות אקטיביות עוד יותר, אתן יכולות לשלוח מכתבים לאותן חברות שאתן מתגעגעות ומרגישות בחוסרן, כמו מאק לדוג'. אם אתן צרכניות כבדות, צרפו קבלות או רישמו כמה אתן "שוות לחברה" וספרו להן, שאתן לא תקנו אצלה יותר בגלל המדיניות שמנצלות בע"ח. אל תרגישו רע לשלוח את המכתב הזה פעם בחודש. תהיו מנומסות. אין צורך להתסיס. אנחנו לא גארי יורופסקי, תודה רבה.
ועוד הערה לסיום:
בעניין הזה אני באמת דוגלת בגישה של אפור. כלומר אין שחור-לבן. אתן לא חייבות להיות טבעוניות וגם לא צמחוניות כדי לקיים אג'נדה זו – כולה כחלקה. אתן לא חייבות להיות מאפרות כבדות וצרכניות מכורות כדי להחליט שאת שלושת המוצרים שלכן בשנה תרכשו כך, ושתהיה לכך השפעה.
את גם לא חייבת להיות פעילת חיות, מצילת תוכים בלילות או מגינת זכויות האליגטורים למיניהם. את אפילו לא חייבת להיות אימא גאה של כלב/חתול או להקה שלמה שלהם כדי לקיים את זה.
אין פה טוטאליות. אני לא מבקשת מכן ללחוץ על כל בני הבית כדי לשנות את עמדתם. כי האמת? יש הרבה אנשים שפשוט לא אכפת להם. מצער ככל שזה יהיה. אני מבקשת שאת, את! זו שקוראת את זה עכשיו, ואולי במקרה תקפוץ לסופר פארם בשבוע הבא, תחליט לדבוק בחברות שהן כשרות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה