אני לא יכולה לתאר כמה אני אוהבת את הקליפ הזה. בכלל חיבה מוגברת לשירי דאנס, ואפילו התמצאות בסיסית בקרב מבצעים ואומנים (שזה בעיקר די. ג'יי כמובן). אבל הקליפ הזה... הוא מופלא. הוא מופלא כי הוא מתאר פנטזיה מושלמת. למה מושלמת? כי הוא עושה מה שבראש שלה בלי לשים על אף אחד (בחלום שלה).
זה מושלם כיוון שהיא נראית כמוני. וכשהיא משתטה, מטפסת על סוס, מתמזמזת עם בחור רנדומלי או סתם משתגעת ומנטרת ליד טחנות רוח, היא נראית... וואלה, כמו שאנחנו נראים באמת כשאנחנו משתטים. כי בסופו של דבר, אף אחד מאיתנו לא נראה כמו שתיים-שלוש דוגמניות בפרסומות לכריות ומיטות במסיבות פיג'מות. רובנו נראים טיפשי לחלוטיין. וזה לא עוצר אותנו מלהשתטות. עד שאנחנו רואים את עצמנו במראה. ואז אנחנו נבהלים, עוצרים, מנסים לתקן את הליפסטיק. את השיער. את עצמנו.
ולמה? למה אנחנו לא יכולים לקחת השראה מהקליפ הזה? זה מופלא בעיניי. ואני חושבת שזה בסדר להראות טיפשי. אני אוהבת את הקליפ הזה. אוהבת אותו באמת. אוהבת את המסר שלו ובעיניי זו לא העובדה שמדובר באישה ששוקלת יותר מגרם וחצי, אלא המציאותיות והריאליזם המוחשי. כן. זה משדר מסר הרבה יותר מוצלח מכל דבר אחר.
(ואל תדלגו לסוף.... חכו לו....:-P)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה